12 אשליות שיוצר עבורנו המוח שלנו

רבים חושבים שהמוח שלנו הוא מכונה מושלמת שלעולם לא טועה. מסתבר שגם במוח שלנו יש באגים משלו. בשפה מדעית הם נקראים "עיוותים קוגניטיביים". בואו נכיר כמה מהמלכודות האלה מקרוב – בטוח לפחות כמה מהמקרים האלה קרו גם לכם.

 

via GIPHY

 

קללת הידע

מחקר פסיכולוגי אחד הגיע למסקנה מעניינת: קבוצה אחת של משתתפים הייתה צריכה לתופף עם אצבעות שיר מסוים והשנייה – לנחש את השיר. הראשונים היו בטוחים שלפחות 50% יצליחו במשימה, אבל בפועל הצליחו בזה רק 2.5%. מסתבר שלאנשים שבידיהם מידע רב יותר, קשה לתפוס את המצב מנקודת מבטם של אנשים בעלי ידע מועט יותר.

 

סטייה לכיוון סטטוס-קוו

אנשים מעדיפים שהכל יישאר כפי שהוא, בגלל זה אנחנו תמיד חושבים שהרווח הפוטנציאלי ממשהו ששונה מהמצב הקיים קטן יותר מאשר הרווח שבשמירה על המצב הקיים.

 

אשליית השקיפות

ברוב המקרים אנשים לא מעריכים נכון את היכולת של אחרים להבין. למשל, אנחנו בטוחים שכולם רואים את ההתרגשות ואת חוסר הביטחון שלנו. בפועל – לאף אחד אין מושג על הדאגות הפנימיות שלנו.

 

נטייה להוכיח את נקודת המבט שלך

אנשים מחפשים עובדות שמחזקות את נקודת המבט שלהם. איסוף ושינון המידע מתבצע בשיטה סלקטיבית. אנשים מעדיפים לשים לב לדברים שלא נוגדים את דעה שלהם. אגב, זה יכול להשפיע לא רק על איתור מידע, אלא גם על פירושו וגם על הזיכרונות.

 

אפקט הבעלות

תופעה שתוארה בשנות ה-70 ע"י ריצ'רד טאלר ודניאל כהנמן. משמעותה היא שאנשים נוטים להעריך יותר את הדברים שכבר נמצאים בבעלותם. כלומר, הם מוכנים למכור משהו תמורת סכום הרבה יותר גדול ממה שהיו מוכנים לשלם בעצמם.

 

דפורמציה מקצועית

מקצוע לעתים קרובות משפיע על אופי האדם. מתכנתים רבים ממשיכים לחפש באגים גם במצבים מהחיים, פסיכולוגים – לנתח התנהגות של החברים והקרובים והמורים – להציג דעות קיצוניות.

 

טעות תכנון

בגלל זה אנחנו בטוחים שלביצוע כל משימה צריך פחות זמן ממה שיהיה במציאות. אופטימיות מיותרת נצפית גם כאשר אנחנו מנסים לנבא את התוצאות. מה שמעניין שכאשר אנחנו מנבאים את זמן ביצוע המשימה לא בשבילנו אלא בשביל בן אדם אחר, אנחנו בטוחים, שהוא יזדקק ליותר זמן ממה שיצטרך בסופו של דבר.

 

חוסר הערכה של חוסר מעש

אנשים בטוחים שעדיף לבחור חוסר מעש על פני הפעולה שתביא תוצאה די דומה. הבעיה היא שברגע שאנחנו מסרבים לבחור, אנחנו מורידים מעצמנו אחריות. אף על פי שבמציאות חוסר מעש זו בדרך כלל הבחירה הכי פחות טובה.

 

אפקט ההיכרות

אנחנו נוטים להרגיש סימפטיה לא מבוססת לחפצים מוכרים. תופעה זו מתפשטת גם על האנשים שההיכרות איתם הופכת אותם לעוד יותר מושכים בעינינו, כך גם על המותגים שאנשים מזהים ותופסים כאמינים יותר.

 

זרם מידע זמין

אנשים נוטים לחשוב כי המידע שתופס את רוב הדיון הציבורי הוא אמת. למשל, לרוב אנחנו לא מטילים ספק במידע שפורסם בחדשות בכל הערוצים או מעדיפים להסכים עם המחשבה שנאמרה על ידי כל החברים שלנו בפייסבוק.

 

רציונליזציה אחרי הרכישה

עיוות קוגניטיבי זה נקרא גם "סינדרום שטוקהולם של קונה". משמעותו – אחרי שאנחנו רכשנו משהו יקר מאד, אנחנו נוטים לחפש הצדקה לבחירה שלנו. כולנו רוצים להישאר בטוחים שהקנייה שווה את הכסף.

 

טעות שייכות בסיסית

את ההצלחות שלנו אנחנו מסבירים על ידי ההישגים שלנו, את הכישלונות – על ידי גורמים חיצוניים. כאשר אנחנו מדברים על אנשים אחרים, אנחנו פועלים הפוך: ההצלחות שלהם משויכות למקריות והכישלונות – לגורמים פנימיים ואופי.