מומחים טוענים שהאובססיה לצילום סלפי היא הפרעה לכל דבר

צילום הסלפי די השתלט לרובנו על הפיד, בין אם זה ברשתות החברתיות השונות או אפילו באלבום התמונות הפרטי שלנו. מחקר שנערך לאחרונה טוען שהאובססיה לצילום סלפי, מהווה הפרעה נפשית אמיתית.

הפסיכולוגים פיתחו מבחן אשר כל אחד יכול לבצע ולבדוק היכן הוא ממוקם בתוך סולם ההתנהגות. להפרעה הנפשית יש כבר שם מקצועי "סלפיטיס" (Selfitis).

סלפי

המונח הוטבע לראשונה בשנת 2014, במאמר שטען כי האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית שוקלת לסווג את ה"סלפיטיס" כהפרעה נפשית. בהמשך התגלה כי המאמר שפורסם היה סוג של מתיחה, אבל הוא היווה מקור השראה לחוקרים שהחליטו לחקור את הרעיון.
החוקרים מאוניברסיטת נוטינגהאם טרנט ובית הספר לניהול טייגראג'אר בבריטניה, החליטו לחקור את ההשפעה של צילום הסלפי, כיצד הוא בא לידי ביטוי בחיינו ומה זה אומר עלינו.

במסגרת המחקר מתנדבים רואיינו מתוך מטרה לפתח את המאפיינים הבסיסיים של התנהגות שגורמת לנו לצילום מופרז של תמונות סלפי. כך הם יכלו לחלק את הנסיינים לשלוש קטגוריות עיקריות: התנהגות גבולית, התנהגות אקוטית והתנהגות כרונית, לפי החלוקה שהוזכרה אף במאמר המקורי.

סלפי

המחקר הגדיר את שלוש קטגוריות של ההפרעה:

התנהגות גבולית- מצב בו אנחנו מצלמים את עצמנו שלוש פעמים ביום, אבל לא מפרסמים את התמונות במדיה החברתית.
התנהגות אקוטית- מצב בו אנחנו מצלמים את עצמנו שלוש פעמים ביום ומפרסמים את כל התמונות שצילמנו במדיה החברתית.
התנהגות כרונית- דחף בלתי נשלט לצלם את עצמנו כל הזמן, בשילוב עם פרסום בלתי פוסק של התמונות במדיה החברתית.

ד"ר מארק גריפית'ס מאוניברסיטת נוטינגהאם טרנט ומחבר המאמר, אמר כי מחקר זה מאמת את הרעיון של ה"סלפיטיס" אשר פורסם בעבר כבדיחה ואף מספק לחוקרים מאגר נתונים רחב, על מנת שיוכלו להתעמק בנתונים מכיוונים והקשרים נוספים.
הוא טוען שהרעיון של צילום עצמי כמובן עוד עשוי להשתכלל ולהתפתח עם התקדמות הטכנולוגיה, אך ששת הגורמים המזוהים המופיעים בבסיס ה"סלפיטיס" כפי שהופיע במחקר הנוכחי, עשויים להיות שימושיים בהבנה של האינטראקציה האנושית- מחשבית במכשירים אלקטרוניים ניידים.

סלפי

סולם ההתנהגות של ה"סלפיטיס" נמדד בין 1 ל- 100 והוא מתבסס על דוחות הקשורים לשישה גורמים שונים הקשורים לביטחון עצמי, תשומת לב, שינויים במצבי הרוח, התנהגות סביבתית, התנהגות סובייקטיבית ותחרות חברתית.
לאחר שפיתחו את סולם ההתנהגות, בדקו אותו החוקרים על 400 משתתפים בהודו שהיא המדינה המהווה את רוב משתמשי הפייסבוק בעולם.
ממצאי המחקר פורסמו בעיתון הלאומי לבריאות הנפש והתמכרויות ובו הוזכר כי ה"סלפיטיס" מתאים להתווסף לרשימה ההולכת וגדלה של מצבים המהווים "התמכרויות טכנולוגיות". רשימה זו כוללת התמכרויות כמו התמכרות לאינטרנט, משחקי וידאו מקוונים, לטלפונים ניידים ולמדיה חברתית.
אז נראה שגם הסלפי שיכול להיות דרך קלילה ונחמדה לצלם תמונות, יכולה להוות מדרון חלקלק להפרעות נפשיות. 

חולים על סלפי? בואו לגלות מיהו השותף המושלם שלכם לתמונת סלפי